הגברים העצורים מוכרחים לצעוד בשיירה ממפקדת המשטרה, דרך העיירה כולה, עד לבית הכנסת. אחר הצהריים, הס״ס מעלה את בית הכנסת בלהבות. מכבי האש לא פועלים לכיבויה של השריפה, למרות שתחנת הכיבוי ממוקמת פחות מ-200 מטרים מהמקום.
באדן-באדן היא עיירת מרפא בדרום-מערב גרמניה. בשנת 1937 חיים בעיר 385 יהודים ויהודיות. ב-10 בנובמבר 1938 עוצרים הס״ס והמשטרה גברים יהודים, רובם מבוגרים ובעלי משפחות. העצורים מובלים ברחובות העיר אל בית הכנסת ושם הם מבוזים בפומבי.
בערב נלקחים 52 "כשרים למאסר" – כפי שמכנים אותם השלטונות – אל תחנת הרכבת ומשם הם נשלחים למחנה הריכוז דכאו. גבר אחד מת במחנה הריכוז. האחרים מורשים לחזור אל משפחותיהם בתום מספר שבועות. רבים מהם עוזבים את גרמניה לאחר מכן. מי שלא עזב, מגורש באוקטובר 1940 לצרפת. רבים מושמים במחנות הסגר ומשולחים מאוחר יותר אל מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ושם הם נרצחים.